מגיל 10 אני חי על מחשב, התחלתי לעצב ולהפיץ עלונים שבועיים בגיל 13, עד גיל 16 עיצבתי והדפסתי למעלה מ100 עלונים שבועיים, וחודשיים.
כל מה שעצבתי ולמדתי על התוכנות היה מלמידה עצמית, שעות מול שלל התוכנות, לנסות כל אופציה, ומה כל כפתור עושה.
בשלב מסוים בחיים שלי הבנתי שככל הנראה זה היעוד שלי בעולם, נרשמתי ללימודים במכללת פרוג, על מנת להפוך את הכישרון והידע שלי למקצוע לכל דבר ועניין.
כשהתחלתי את הלימודים, הרגשתי חלק ממערכת הרבה יותר גדולה, מערכת דמיונית אני קורא לה, שכולם יושבים בכיתה (או בזום) והמרצה מבקש מהם לעצב איזושהי מודעה, כל אחד בראש שלו מדמיין משהו אחר לגמרי, משהו מעוצב אחרת, משהו שונה.
גלגל היצירתיות במוח מתחיל לעבוד והוא לא נפסק לעולם,.
הכישרון האמיתי לדעתי, זה לדעת להביא את הדמיון הזה למציאות, להנגיש אותו על הנייר, להיכנס לתוך הראש של הלקוח לשאוב ממנו את מה שהוא מדמיין, ולעצב את זה לעיתון ולדיגיטל, שאדם רואה את המודעה לא יגיד 'רואים שזה עיצוב של יוסף' השאיפה שלי שהוא יגיד 'רואים שזה עיצוב שלא רק המעצב הכין, יש כאן את הרגש של המוכר, וכשאני מחזיק את המודעה אני מרגיש שהוא עומד מולי ומסביר לי למה לקנות אצלו'
זה עיצוב אמיתי .